מנטין ואח' נ' אשת - ארגון שרותי תיירות בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה של בני זוג אשר יצאו לטיול למלטה שארגנה הנתבעת. לטענת התובעים במהלך הטיול אירעו שני ליקויים באירועים שונים אשר העיבו וגרמו לעוגמת נפש ,ולכן עותרים הם לקבלת פיצוי כספי בסך 2,000 ₪.

התובעים בני זוג בגילאים 72 ו-77 רכשו חבילה לאי מלטה באמצעות הנתבעת. לאורך כל הטיול ליווה אותם נציג הנתבעת בשם עודד. לטענתם ,ביום 7.5.13 ,בערב הראשון לטיול, שילמו התובעים בעבור טיולים מאורגנים במהלך שהייתם במלטה. באותו הערב הם יצאו לטיול רגלי בעיר הבירה, שם צפו במחזה אור קולי ובסיומו המתינו להתכבד בשתייה. התובעים התעכבו ויתר הקבוצה התקדמה, לפיכך כשיצאו התובעים מהמקום לא מצאו את הקבוצה ואף כשניסו לאתר הנציג באמצעות שיחת טלפון האחרון לא ענה. כתוצאה מכך נאלצו התובעים לחזור למלון בכוחות עצמם.

האירוע השני אירע ביום 9.5.13. התובעים שילמו בעבור טיול לאי גוזו ונאמר להם כי עליהם להמתין במלון בשעה 9:00 וכי יגיע אוטובוס לאסוף אותם. התובעים המתינו במלון אולם איש לא הגיע לאסוף אותם. כשטלפנו למדריך נאמר להם כי אינם מופיעים ברשימת המטיילים. כתוצאה מכך נאלצו התובעים להגיע בכוחות עצמם למעבורת אשר שעת יציאתה לאי גוזו שונה משעת היציאה שנקבעה מלכתחילה.

התובעים פנו בתלונות אלו לנתבעת, אשר הציעה לפצותם בסך 50$ לאדם לטיול עתידי אך התובעים סרבו לכך, ומכאן התביעה.

הנתבעת טוענת כי אינה נושאת באחריות באשר לשירות אותו רכשו התובעים מהנציג ולא ישירות מהנתבעת.

לעניין האירוע הראשון שארע ביום 7.5.13 בו התובעים לא מצאו הקבוצה והמדריך, טוענת הנתבעת כי על התובעים כאנשים בוגרים לעקוב אחר המדריך ולהישמע להוראותיו וגם אם הם מתעכבים היה עליהם להודיע למדריך ולבקש כי הקבוצה תמתין להם. הנתבעת דוחה מכל וכל טענות התובעים בדבר התנהלותו של המדריך שכן המדריך חיפש התובעים ומאחר ולא מצא אותם המשיך לעבר היעד הבא עם יתר הקבוצה.

לגבי הסיור באי גוזו, טוענת הנתבע כי התובעים שוחחו עם המדריך, אשר השיב כי עליהם להמתין במלון עד שישובו לאספם אולם התובעים סירבו לעשות כן. לפיכך, בשעות הערב הוחזר כספם של התובעים ואף קיבלו הם שיט נמלים בנוסף.

אכן, התובעים סברו כי נציג הקבוצה ימתין להם עם יתר הקבוצה בערב הראשון לטיול שכן התובעים הגיעו יחדיו עם הקבוצה ונכון היה שהקבוצה תמתין לכל חבריה, אולם, על התובעים היה ליתן את הדעת לכך כי הם חלק מהקבוצה וכי עליהם להגיע בזמן לכל מקום שנקבע וכי יש להיצמד לקבוצה ולא לעזבה, במיוחד במקום זר להם. מדברי התובע לפרוטוקול עולה כי הוא חיכה לקבל שתייה מהמקום בו התארחו באותו ערב, ולפיכך אני סבור כי היה על התובעים לידע את המדריך כי הם ממתינים לשתייה ולא להניח כי הקבוצה תחכה להם ויהי מה.

באשר לטיול לאיי גוזו הובטח להם כי אוטובוס יאספם, אולם הנתבעת טענה כי המדריך הציע לחזור ולאספם אך התובעים העדיפו להגיע בכוחות עצמם. התובעים לא הכחישו את טענות הנתבעת כי הוצע להם טיול חלופי, ומשסירבו, הוחזר להם הכסף ששילמו עבור הטיול באי.

נראה לי איפוא כי נכונות הנתבעת לפצותם כהנחה בטיול עתידי היתה ראויה אף שאני סבור כי הפיצוי צריך להיות בעין ולא בצורה של הנחה. מנגד, איני מקבל הטענה כי לאור הפגמים שאירעו נפגמה הנאתם של התובעים מן הטיול כולו ובוודאי שאינם זכאים לסכום שתבעו.

לפיכך, אני פוסק כי הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים סך 200 ₪ וזאת בתוך 30 יום.

כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ד, 04 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: